פרשת וישלח - חס"ה לשבת

מה הכריח את רש"י לפרש שיעקב אבינו שלח מלאכים ממש? מה חידש הכפרי הפשוט לר' חיים מוולוז'ין בחלום? וממה מגיעים רוב החולאים על האדם? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת ויצא

רבי יוסף שמואלי  | יום רביעי י' כסלו התשפ"ה  |  11.12.2024  |  12:30

חידוש

"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם" (לב, ד)

רש"י מפרש את המילה "מלאכים", שהם "מלאכים ממש", ומקורו טהור ממדרש בראשית רבה (פרשה ע"ה סי' ד'), דהיינו כוונת התורה שיעקב שלח לעשו מלאכים ממרום, ואל תפרש מלאכים - שליחים, כפי שהתורה משתמשת במילה מלאך גם לומר שליח.
והנה לכאורה בפסוק זה יש שתי תמיהות, אחת: מנין למדרש שהכוונה למלאכים ממש ולא לשליחים כפי הפירוש הפשוט בכל התורה? ועוד מהו אומרו "לפניו"? מספיק לומר וישלח יעקב מלאכים אל עשו אחיו.

וראיתי בספר ילקוט חמישאי שהביא בשם ספר מאור ישראל חידוש נפלא מהמקובל האלהי ר' ישראל אבוחצירא זיע"א, שהנה יעקב אבינו הכין עצמו גם למלחמה, אם חס ושלום עשיו ילחם עמו, וחשש יעקב שמא יגרום החטא, כפי שאמרו חז"ל ש"וירא יעקב", שמא יגרום החטא. והנה ידוע (בראשית רבה פרשה ב' סי' ב') שדמות דיוקנו של יעקב אבינו חקוקה בכסא הכבוד, ואמרו חז"ל, בזמן שישראל עושים רצונו של מקום דמותו של יעקב מאירה, ואם חס ושלום אין ישראל עושים רצונו של מקום, דמות דיוקנו של יעקב אינה מאירה.

ולפי"ז מובן, שהנה רצה יעקב לדעת האם באמת עושה הוא רצונו של מקום ללא כל חשש של חטא או שמא לא, ולכן שלח מלאכים לכסא הכבוד לבדוק האם דמות דיוקנו זוהרת או לא, וזהו שאומר הפסוק, וישלח יעקב מלאכים "ל-פָנָיו", היינו לראות את פניו שלמעלה. ובזה מובן מדוע פירש רש"י מלאכים "ממש", ולא כפשוטו, כי כאמור שלח מלאכים להביט בכסא הכבוד, וזאת יוכלו לעשות רק מלאכים ממש.

סיפור

"וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו" (לב, כו)

ומובא בזוהר הקדוש "בכף ירכו" אלו תמכין דאורייתא (אלו שתומכים בממונם בלומדי תורה).

מעשה שהיה בעיר וולוז'ין ביהודי כפרי שהיה מוקיר רבנן והיה תורם מידי פעם לישיבתו של ר' חיים מוולוז'ין. לימים אחרי פטירת הכפרי דנו בישיבתו של ר' חיים בענין שעטנז והתקשו בהלכה מסוימת. נגלה אותו כפרי לר' חיים בחלום, ופתר להם את הבעיה מתלמוד בבלי וירושלמי ומדברי הפוסקים. שאל אותו הרב: הלא לא למדת בישיבה אם כן מי גילה לך את כל החידושים האלו? אמר לו: את הלימוד שאתם לומדים בישיבה כעת גם אני לומד, ונוסף לזה גילו לי הרבה סודות בשמים מכיון שהייתי תומך בבני הישיבה.

והמסייע בידי תלמידי חכמים ידע כי יותר ממה שהוא עושה עם הלומדי תורה, הם עושים עמו יותר. והמשילו בזה משל לאדם שהפליג בים והאוניה טבעה. למזלו הזדמן לו קרש והצליח להגיע בעזרתו ליבשה. קרא לכל האנשים שעמדו שם ואמר להם: ראו את הקרש הזה שאני הצלתי אותו מטביעה! צחקו כולם ואמרו לו: אתה הצלת את הקרש?! הלא הקרש הציל אותך ובלעדיו היית טובע במצולות.

והנמשל, קרש ההצלה הוא לימוד התורה הקדושה, והתומכים בידי התלמידי חכמים ניצולים על ידי שאוחזים בתורה שהיא קרש ההצלה עבורם. וכנאמר "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר" (לבוש יוסף).

הלכה

הנהגות נכונות בשעת האכילה

א. צריך לזכור חורבן בית המקדש על שולחנו. ויצטער וידאג ויתעצב על היכל המלך שחרב. ובשביל אותו צער והעצבות שמצטער על שולחנו באותה שמחה של המאכל ומשתה, הקב"ה מחשב עליו כאילו בנה ביתו והיכלו של המקום ב"ה, ובנה כל אותן חרבות בית המקדש, אשרי חלקו.

ב. יעסוק בתורה על שולחנו, ועל ידי הלימוד שבתוך הסעודה, יכוין לברר נפש רוח ונשמה המגולגלים וחלק הנשמות שבניצוצות המאכל שנבררו על ידי כונת האכילה.

ג. יזהר לא להניח מאכלים תחת המיטה, או תחת הכסא שיושב עליו, ואפילו תחת השולחן, מפני שרוח רעה שורה עליהם.

ד. לא מסתכלים בפני האוכל, ולא במה שאוכל, כדי שלא יתבייש. גם לא יקח בידו מנה גדולה ויניח לפניו, או יאחזנה בידו ויאכל ממנה. וכשאוכל על ידי כף, לא ימלא הכף על גדותיה ויכניס לפיו.

ה. אם המסובים עימו סילקו ידיהם מאותו מאכל, גם הוא יסלק ידו אף על פי שעדיין תאב לאכול. כי לא דרך ארץ לאכול יחידי בין המסובים.

ו. ישים על לבו שיאכל וישתה כדי להברות גופו ואבריו, לפיכך לא יאכל כל שהחיך מתאוה, אלא יאכל דברים המועילין לגוף, אם מרים ואם מתוקים.

ז. בהיות המאכל או המשתה שלפניו מתוק לחיך, וחביב עליו ביותר "ימשוך ידיו ממנו" וימנע עצמו ממנו, וזו תשובה מרוצה לפני ה' בכל זמן ונחשב לו "כתענית".

ח. רוב החלאים שבאים על האדם אינם אלא או מפני מאכלים רעים או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה וכו' וזהו ששלמה אומר בחכמתו (משלי כא, כג) "שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו".

ט. הנכנס לבית בעל הבית, לא יאמר תנו לי לאכול עד שיאמרו הם, ורק במים יאמר תנו לי מים לשתות.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!